החלטה בתיק בש"א 4151/08

1. המשיבות, חברות שעיסוקן ב"קפה", מוצריו, מכירתו ובבעלותן רשת בתי קפה הידועים בשם " קפה ג'ו", (להלן: " המותג"). המשיבות הגישו תביעה נגד המבקשים באשר לטענתן האחרונים עושים בבית קפה המופעל על ידם בהרצליה פיתוח (להלן: " בית הקפה"), שימוש שלא כדין במותג, ובמותג דומה, הרשומים כסימן מסחר בבעלותם, כמו גם בשמן הטוב ובמוניטין שצברו לאורך שנים רבות, תוך הפרת זכויות המשיבות, לרבות זכויות קנייניות. בכלל זה נטען כי האמור הוא גם ביחס לזכויות שהמבקשים רכשו מהמשיבה הפורמלית (להלן: " "שני"), בחודש אפריל 2007, שהייתה זכיין של המשיבות ב"בית הקפה", שבעקבותיו ניתן על ידי המשיבות כתב הסכמה מותנה, לפיו אושרה העברת הזכויות והתחייבויות שני, בכפוף לכך שהמשיבים יחתמו על הסכם זכיון סדור מול המשיבים,  דבר שנטען כי לא נעשה. בנסיבות אלה, טענו המשיבות כי על המבקשים להסיר את המותג בכל שימוש הנעשה על ידם ובכלל זה באביזרים המשמשים בבית הקפה, כמו גם שילוט הנושא את המותג. לעמדת המשיבות התעלמו המבקשים מהתראות ורק בעקבות פניות נוספות, הפסיקו את השימוש במותג אך זאת רק באביזרים השונים אך לא הסירו את השלט מעל בית הקפה הנושא את שם המותג. בעקבות האמור, הגישו המשיבות את התובענה נשוא החלטתי ובה עתרו למתן צו מניעה האוסר המבקשים לעשות כל שימוש במותג, הסרת כל שילוט עם שם המותג וחיוב המבקשים בפיצוי כספי.

המבקשים מכחישים את זכויות המשיבות במותג, כמו גם את הפרתו על ידם. עוד נטען כי המשיבות שכנעו את המבקשים בפגישה בין הצדדים להפעיל את "בית הקפה", במקום "שני", תוך מצג בדבר היות רשת בתי הקפה של המשיבות - רשת מובילה. לדידם, התברר בדיעבד כי המשיבות, למעשה מבקשות להחתימם על הסכם גורף, מכביד ובלתי חוקי, וכי המקום אינו מצליח, בניגוד למצגים. עוד נטען כי המבקשות באופן חד צדדי ניתקו את המחשבים, מכונות הקפה וגרמו כי ספקים יימנעו מלספק סחורה. בנסיבות אלה, המבקשים הפסיקו לטענתם לעשות שימוש בשם המותג,  ובכל נגזרת שלו. בנוסף נטען כי השימוש היחיד בשם המותג הוא בתמונה כבדה הנמצאת בבית הקפה, אשר המבקשות מנסיבות התלויות בהן, הואילו לקחתה רק לאחר הגשת התביעה.

2.         הבקשה נשוא החלטתי, עניינה להורות על מתן צו גילוי ועיון כללי וספציפי במסמכים, ומתן צו למענה לשאלון, בהתאם לקבוע בתקנות 110 - 117 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"). במסגרת התשובה והתגובה, התייחסו הצדדים רבות לשאלת המועדים להגשת הבקשות וכדומה. סבורני כי יש חשיבות בקידום הליכי ביניים ואין למנוע קיומן חרף הטענות בדבר האחור במועדים שכן טרם החל שלב קדם המשפט.

ההלכה הפסוקה מורה כי יש מקום להתיר עיון במסמכים על מנת לייעל את ההליך ובלבד שאלה לייעול ההליך רלבנטיים למחלוקת שבין הצדדים, אין בהן כדי להכביד, כמו גם אינם בבחינת "דייג" של עובדות ומסמכים. (ע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח' , פ"ד מט (4) 54). בדומה, באשר למענה לשאלונים, יש להשיב לשאלות שועדו לקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה, כמו גם איסוף מידע, להכנת תצהירים, לחידוד השאלות השנויות במחלוקת והשגת הודיות. יפים לעניין זה דברי כב' השופט גרוניס ברע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב אייזנברג:

" ...עם זאת, יש לזכור כי הליכי הגילוי והעיון מקומם בשלב המקדמי - המכין, שהרי הם פרוזדור בדרך לטרקלין המשפט. על מנת שהליכים אלו לא יתמשכו מעבר לנדרש, לא יהיו כרוכים בהוצאות מיותרות ולא יפגעו ביעילות הדיונית, הוטלו מגבלות מסוימות על היקף תחולתם...כך, אין מקום לדרוש מן הצדדים לדיון לחשוף מסמכים אשר אינם נמצאים בחזקתם או בשליטתם...כמו כן, רשאי בית המשפט שלא לאשר בקשה לגילוי מסמכים אשר הינה בלתי סבירה ועלולה להכביד על בעל הדין יתר על המידה..."

לא ראיתי כי האחור הנטען, ככל שקיים בהגשת הבקשה, מונע את קבלתה. הבקשה הוגשה  זמן ניכר טרם ישיבת קדם משפט, כאשר הצדדים התבקשו למסור את עמדתם להצעת בית המשפט להעביר את הסכסוך לגישור, כך שלא ראיתי מכשול פרצדורלי בהגשת הבקשה ומכל מקום אינו מהווה משקל לחשיבות של מיצוי ההליכים המקדמיים.

ומן הכלל אל הפרט:

3.          מענה לשאלונים:

בחנתי את השאלות שלדעת המבקשים לא ניתן להן מענה, או מענה מספק וכן בדקתי את הרלבנטיות שלהן להליך, תוך בחינת אלה שצויינו בתגובה לתשובה.

3.1        שאלות 3.1-3.2, עניינן מענה באשר לתוכן הפגישות שהתקיימו בין הצדדים לתובענה בעניין הסכם הזיכיון, כגון גם מיהם הגורמים שהשתתפו בהן. תשובת המשיבות, היתה שלא ממין העניין. עסקינן בשאלות רלוונטיות שכן ישנה חשיבות לדברים שהוחלפו בפגישות כמו גם הגורמים שנכחו בהן ולכן על המשיבות ליתן מענה מפורט ומלא. בדומה, חובת המשיבות למסור תרשומות או תיעוד אחר אם ברשותן מהפגישות האמורות.

3.2   שאלה 3.3 עניינה בתמורה שהתקבלה מהמבקשים, ככל שהתקבלה, שכן נטען

בכתב ההגנה לגבי עמלה מוסכמת ששולמה, שיש בה כדי ללמוד, לטענת המבקשים שניתן היתר לעשות שימוש במותג בהסכמת המשיבות. סבורני כי יש חשיבות במענה לשאלה שכן היא רלוונטית למחלוקת שעה שנטען כי שולמו כספים למשיבות ולכן חשיבות לאופן ראיית המשיבות את קבלת הכספים האמורים, לרבות עבור מה ניתנו. עם זאת, לא ראיתי לחייב במענה לשאלה 3.3.5 שכן אינה שאלה לשאלון אלא לחקירות.

3.3   שאלות 3.4 עוסקות באספקת מוצרים מטעם המשיבות לבית הקפה, כולל שמות

הספקים ותקופת האספקה, זאת על מנת לנסות ולהוכיח את אופי הקשר בין הצדדים, ומידת מעורבות המשיבות בכל הקשור לאספקת הקפה, והעובדה כי ניתנה רשות לעשות שימוש במותג, כמו גם  טענת המבקשים כי בשלב מסוים הופסקה האספקה. עסקינן במחלוקת העולה מכתבי הטענות ולכן יש למסור לגביה את המענה כמבוקש. גם לא ראיתי כל חשיפת סוד במידע זה, שכן עסקינן בספקים שסיפקו סחורות למבקשים, ואלה ידועים למבקשים.

בתשובה לתגובה נטען כי המשיבות לא השיבו לשאלות 4, 5, 8,  ו -14. בחנתי את השאלון, כמו גם את מכתב בא כוח המבקשים מיום 11.12.07, אך לא ראיתי בו שאלות שמספרן הן אלה. ככל שהמדובר בשגגה, אשקול להתייחס לכך בקדם המשפט.

עם זאת, בחנתי את טענות הצדדים באשר לשאלה בדבר מקרים קודמים בהם הסכימו המשיבות לאשר החלפת זכיין. בשלב זה ומבלי לקבוע עמדה נחרצת, תמסורנה המשיבות את תשובתן רק לבית המשפט במעטפה סגורה, דהיינו האם היו מקרים קודמים בהם התחייבו כלפי זכיין חדש עוד בטרם חתימת הזכיינות, באופן הדומה לנטען בענייננו ואת המסמכים הרלוונטים.

4.         גילוי מסמכים:

בהתייחס למסמכים שגילויים מבוקש:

4.1        הסכמי זיכיון שבין המשיבות לזכיינים אחרים. לכאורה ישנה רלוונטיות למסמכים האמורים על מנת לאפשר למבקשים להוכיח גרסתם לפיה אלה אינם זהיים להסכם עליו התבקשו המבקשים לחתום. לכן, על המשיבות להמציא העתק של הסכמי זכיינות עם אחרים, תוך הסתרת כל הפרטים המסחריים. אם סבורות המשיבות, כי גם ב"השחרה", של פרטים בהסכמי הזכיינות, עדיין יהיה כדי לחשוף סודות מסחרים, תוך פגיעה בזכיינים האחרים, יגישו לעיני בית המשפט במעטפה סגורה את אותם החוזים, ויציינו מהי החשיפה אותה יש למנוע מהמבקשים, ולכן היא חסויה.